ב- 1933 רכשה חברה מקנטאקי בשם "אוסטין, ניקולאס" מזקקת
וויסקי ברבן בשם "רייפי" בעיירה לורנסבורג בקנטאקי. במזקקת רייפי ייצרו
וויסקי ברבן מצויין כבר בתחילת המאה הקודמת אך חוק היובש הפסיק את פעילותה. בעקבות ביטול החוק, חזרה המזקקה לייצר.
בשנת 1940 יצא תומאס מקארת'י, מנהל בכיר באוסטין ניקולס, למסע ציד עם חבריו באחוזתו שבדרום קרולינה. החבורה נפגשה פעם בשנה ויצאו לצוד תרנגולי הודו החיים בר ("
ווילד טרקי"). כדי להפוך את המסע למעניין וצבעוני יותר, הביא עימו מקארת'י כמה בקבוקי בורבון ממחסני המזקקה, ובזמן ההמתנה עד שהעוף ייצא ממחבואו היו החברים שותים מה בורבון המשובח.
שנה לאחר מכן יצאה החבורה העליזה למסע ציד נוסף. בעוד הם יושבים במארב, שאלו את מקארת'י האם הוא הביא את
וויילד טרקי בורבון שהביא בשנה הקודמת. מקארת'י כמובן הביא כמה בקבוקים, אך המשפט נחרט עמוק במוחו. כשחזר מהציד פנה למנכ"ל החברה והציע לקרוא לברבן "
וויילד טרקי", על שם העוף המדובר. לא התגלתה התנגדות כלשהי, והמותג החדש יצא לדרך תחת השם החדש.
חומרי הגלם לייצור
וויסקי ברבן "
ווילד טרקי" (תרנגול הודו) הם 75% תירס (על פי החוק האמריקאי לייצור וויסקי ברבן, חייבים מינימום 51% דגני תירס), 13% שיפון ו-12% לתת שעורה, הנוזל עובר שני זיקוקים אחד רציף ואחד דודי. לאורך תקופת היישון משנים את מיקום החביות בין המקומות הקרים לחמים על מנת לייצר יישון אחיד. היישון נעשה בחביות קלויות חדשות של אלון אמריקאי לבן ואורך 8 שנים. בתום תקופת היישון מערבב המאסטר דיסטילר חביות שונות לקבלת הטעם הרצוי, ואז מוהלים מים עד לחוזק האלכוהולי הרצוי ומבקבקים.
/sale/coupon13.gif?id=3470113)
