|
יינות קינוח
כשמם כן הם, נועדו לשתיה בסיומה של הארוחה. תשומת לב ליין הקינוח שיוגש עם סיום הארוחה והתאמתו למנת הקינוח יהוו סיום נאה לערב מוצלח.
קיים מבחר גדול של יינות קינוח בסגנונות שונים, המכנה המשותף לכולם הוא הארומות והעושר של היין. מחירו של יין קינוח יכול להתחיל מ-30 ₪ ולהגיע לאלפי שקלים (כמו הבוטריטיס הצרפתי מאזור סוטרן בבורדו).
בקבוקי יינות קינוח מכילים לרוב 375 מ"ל וברוב המקרים צבעם זהוב היות והם מופקים מענבים לבנים אך ישנם יינות קינוח אדומים נהדרים לא פחות.
ליינות קינוח יש חיי מדף ארוכים וחלקם יכולים להתיישן במשך עשרות שנים.
שיטות ייצור של יינות קינוח הן שונות אך בכולם המטרה היא לשמר את המתיקות הטבעית של הענבים גם לאחר סיום תהליך התסיסה בו הסוכר הופך לאלכוהול.
ישנם מספר סוגים של יינות קינוח והמפורסמים שבהם הם:
♦ בוטריטיס - Botrytis
יין הקינוח המפורסם בעולם הוא בוטריטיס, למעשה הבוטריטיס הוא סוג של פטרייה אשר מתפתחת בטמפרטורה של 15-20 מעלות צלסיוס ובלחות גבוהה. הפטרייה צריכה להתפתח רק על ענבים בריאים ורק לאחר הבשלתם המלאה. הפטרייה גורמת לריקבון הידוע כריקבון אציל.
עד לאחרונה הבוטריטיס נוצר רק באופן טבעי וכמעט בלתי אפשרי היה לפתח בוטריטיס באופן מלאכותי, רק לאחרונה בעזרת לא מעט אמצעים טכנולוגיים חדשניים הצליחו לייצר תנאים להתפתחות ריקבון אצלי.
סוטרן - מעט מאוד אזורי יין בעולם אכן מקיימים את התנאים הטבעיים לייצור בוטריטיס המפורסם שבהם הוא אזור סוטרן אשר נמצא מדרום לבורדו ומפיק את יינות הבוטריטיס המפורסמים ביותר ובעלי המוניטין הרב ביותר מבין יינות הקינוח בעולם. זני הענבים מהם מפיקים את יינות סוטרן הם בעיקר הסמיון, הרגיש במיוחד לריקבון האציל, הסוביניון בלאן המוסיף חמיצות ורעננות, ובחלק מהיקבים גם מעט מאוד מוסקדל התורם לארומטיות. מפגש הנהרות הגרון והסירון יוצר בתקופת הסתיו ערפילים המכסים את האזור עד לשעות הבוקר המאוחרות, ומספקים את הלחות הדרושה להתפתחות הפטרייה. על מנת לבצור ענבים נגועים בלבד, הבציר מתבצע באופן ידני, ודורש עד שישה (ולעיתים אף יותר) מעברים בכרם לאורך שישה שבועות של בציר. היבולים מזעריים, וכמות התירוש המתקבלת מכל גפן זעומה. להשלמת התמונה מתבגרים יינות סוטרן לאחר תהליך התסיסה בחביות עץ אלון לתקופה של 18– 36 חודשים.
טוקאי - האזור המפורסם השני בו מייצרים יינות בוטריטיס הוא אזור טוקאי בצפון מזרח הונגריה. ככל הנראה זהו האזור הראשון שהפיק יין מענבים נגועים בבוטריטיס כבר בשנת 1650. על פי סברה זו חשש ממתקפה תורכית באזור הביא לדחיית הבציר ולהתפתחות הריקבון האציל - וכל השאר שייך להיסטוריה. במהלך המאה ה- 18 היה הטוקאי לחביב חצרות המלוכה, וזכה לכינוי מלך היינות ויין המלכים. הזן העיקרי המשמש לייצור הטוקאי הוא הפורמינט לצד ההרסלבל והמוסקט בלאן או פטי גראן. הבציר
|